דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


כשלים בפינוי מבניינים גבוהים בעת שריפה 

מאת    [ 10/07/2019 ]

מילים במאמר: 1143   [ נצפה 2172 פעמים ]

השריפה במגדל הדירות "גרנפל" בן ה-24 הקומות בלונדון שבה נספו 80 א/נשים העלתה למודעות את הקושי בפינוי מהיר מבניין גבוה. לאור המגמה השלטת של בניה לגובה והנטייה של יותר ויותר א/נשים להתגורר/לעבוד בבניינים מסוג זה, יש לדון בנושא לשם בחינת פתרונות ודרכים לפינוי יעיל, מהיר ובטוח בעת שריפה.

מאמר זה עוסק בקשיים במילוט מבניינים גבוהים בזמן שריפה באופן כללי ובקושי הייחודי הקיים בפינוי א/נשים עם מוגבלות בפרט. 

במגדל גרנפל בלונדון שהו בעת השריפה כ-700 איש. בישראל ישנם מגדלים בני 60 קומות העשויים להכיל 6,000 א/נשים כשהדרך היחידה לפינויים בעת שריפה היא באמצעות שני גרמי מדרגות צרים.

רשויות כיבוי האש מסכמות את הפעולות שיש לעשות מול סכנת אש בשלושה כללים פשוטים:
1. מנע את האש
2. כבה את האש
3. פנה את הא/נשים מהבניין הבוער

 מניעה

מערכות גלאי עשן, מתזים וברזי כיבוי מותקנות בכל הבניינים הגבוהים. הבעיה מתחילה בתחזוקת המערכות: חברות מסחריות מחויבות בחידוש שנתי של רישיון העסק שמאלץ אותן לבצע את כל הבדיקות הנחוצות להבטחת תקינות המערכות. לעומת זאת, במגדלי דירות פרטיים, בשל בעיות כספיות ואי רצון חברי ועד הבית לקחת אחריות (לאחרונה נתבע ועד בית על ידי חברת ביטוח בגין נזק שנגרם לדירה בשל שריפה שהחלה בחדר המדרגות) לא מתקיימות בדיקות תחזוקה והמערכות ברובן אינן תקינות.

לצערנו, גם בחברות המסחריות ישנם כשלים. בסקר בטיחות שעשיתי בבניין של חברה גדולה המעסיקה כ-4,000 עובדים, מצאתי כי המשאבה הראשית האמורה לספק מים למערכות הכיבוי בעת שריפה מקולקלת מזה מספר חודשים. בחברה אחרת מצאתי כי מערכת מצילת חיים בחדר המדרגות (מערכת שתפקידה להכניס אוויר בלחץ גבוה על מנת לסלק את העשן) אינה נבדקת כלל.
הסיבה לכשלים נעוצה בחוסר ההבנה בחשיבותן המכרעת של מערכות אלו בשעות אסון. האחראים על הבטיחות אינם מתמצאים בהיבטים הטכניים של המערכות ואינם יודעים מה צריך לבדוק ולכן אין ביכולתם לוודא כי החברות החיצוניות שמבצעות את התחזוקה עושות את מלאכתן נאמנה.

כיבוי
לדעת גורמי מקצוע, האמצעים הקיימים בידי האדם הממוצע (מטף, צינור מים, דלי ) אינם מספיקים על מנת לכבות אש המיתמרת מעל לגובה 60 ס"מ. החומרים הכימיים הנמצאים כיום בריהוט, בציוד המחשוב, בצבע שעל הקירות, בבידוד ובציפוי הקירות החיצונים, דליקים ביותר וגורמים להתפשטות מהירה מאד של האש.

לכן, פינוי מאזור הסכנה חייב להתבצע תוך 4 דקות, לאחר מכן לא ניתן להשתלט על האש באמצעים הפשוטים.  לכבאים לוקח בממוצע כ-15 דקות להגיע למקום השריפה. לאחר הגעתם, נדרשות עוד מספר דקות לפריסת הצינורות, חיבורם וטיפוס לקומה בה בוערת האש. רק אז מתחילות פעולות הכיבוי שיתמקדו לרוב במניעת התפשטות האש לסביבה הקרובה ויותירו לאש לשרוף עד תום את תכולת הדירה.

בשל אי ידיעת סוג חומרי הבנייה ותכולת המבנה, אין ביכולתם של דיירי הבניין והכבאים לחשב את עוצמת האש ולכן הדבר הנכון לעשותו הוא להתפנות מידית ברגע שזוהתה שריפה.


פינוי
משימת הפינוי מבניינים גבוהים היא החוליה החלשה בשרשרת אירועי השריפה. ברגע שזוהה עשן באחד החדרים המעליות מפסיקות לעבוד וכל השוהים בבניין צריכים להימלט במהירות דרך מדרגות החירום. בחלק מהקומות ישנם חלונות מילוט המאפשרים פינוי דרך סולם מילוט של רשות הכיבוי. אולם, רק מספר מועט של רכבי הכיבוי מצוידים בסולמות מילוט, כך שאפשרות זו ברוב המקרים אינה מעשית.

חדר מדרגות סטנדרטי ברוחב 1.2 מטר מאפשר לשני א/נשים לעמוד אחד ליד השני, אך כאשר ממול מטפסים לוחמי האש המרחב מצטמצם לאדם אחד בלבד וכתוצאה מכך ייווצר טור של מאות או אלפי א/נשים המנסים להימלט דרך חדר מדרגות חשוך, צפוף, רטוב, דל בחמצן ופעמים רבות מלא בעשן סמיך. יש לקחת בחשבון כי באותו חדר מדרגות צריכים להתפנות גם א/נשים המתקשים ללכת, אחרים שסובלים מקשיי נשימה וילדים שיאטו את קצב הירידה. במצב כזה ישנו סיכוי שמאחוריהם ייווצר לחץ גדול של א/נשים שירצו לעקוף אותם בניסיון להציל את חייהם.

רוחב חדר המדרגות נקבע ב"תקנות התכנון והבנייה" לפני עשרות שנים כאשר הבניינים היו נמוכים ואכלסו במעט דיירים. על אף שמספר הדיירים גדל עם השנים לפי 300 התקנות לא שונו. הרשויות, בהיותן מודעות לבעיית הצפיפות והעדר החמצן בתוספת לעשן שממלא את נתיב הבריחה (חדר המדרגות), החליטו לא לתת פתרונות על ידי הרחבת חדר המדרגות או בניית מדרגות חיצוניות. במקום זאת, הפתרון המוצע הוא התקנת מערכות טכניות שתפקידן להאריך את זמן השהות בחדר המדרגות ועל ידי כך לאפשר למספר רב של א/נשים להימלט מהבניין.

דוגמאות:

סוג אחד של מערכת בנויה מדלתות חסינות אש האמורות להיות סגורות ולמנוע מהאש והעשן לחדור לחדר המדרגות. לצערנו, ברוב המקומות בוכנות הנעילה של הדלתות אינן תקינות והדלתות נשארות פתוחות. בנוסף לכך, הדלתות גם כשהן סגורות אינן אטומות דיין ולכן העשן עובר דרכן.

סוג נוסף של מערכת מצילת חיים בבניינים גבוהים היא מערכת דחיסת אוויר.  מערכת זו דוחסת אוויר בלחץ לתוך חדר מדרגות ועל ידי כך דוחפת את העשן החוצה דרך הדלתות הפתוחות. למרות חשיבותה של מערכת דחיסת אוויר להצלת חיי אדם בעת שריפה, ברוב הבניינים הגבוהים לא נבדקת המערכת באופן תקופתי וברוב המקרים אינה פועלת. בחברה פיננסית שבה ביצעתי לאחרונה סקר בטיחות, כלל לא ידעו אנשי התחזוקה והבטיחות על קיומה של המערכת וממילא לא בדקו את תקינותה.

נובע מכך כי הפתרונות המוצאים לפינוי א/נשים מבניינים רבי קומות אינם מספקים תשובה ישימה ומציאותית למצב הקיים בשטח.

 

פינוי א/נשים עם מוגבלות מבניינים גבוהים

בכל בניין יש מספר א/נשים עם מוגבלות פיזית שאינם מסוגלים לרדת 20 או 30 קומות לבדם וזקוקים לעזרה: קשישים, חולים, חלשים, ילדים, עיוורים, נשים בהיריון מתקדם, מתקשים בהליכה, סובלים מחרדה, סובלים מקלסטרופוביה, משותקים ועוד.                                  

כאשר שואלים את רשות כיבוי אש כיצד א/נשים עם מוגבלות יחולצו מבניין בוער, הם מפנים לתקנות "התכנון והבנייה". בתקנות כתוב כי אלו שאינם יכולים לרדת במדרגות בכוחות עצמם בעת שהבניין עולה בלהבות ימתינו באזור מחסה לבואם של הכבאים שיצילו אותם.

במונח "אזור מחסה" הכוונה לשטח מוגדר בכל קומה האמור להיות מוגן מחדירת עשן ואש. תקנות התכנון והבנייה נכתבו ב-1965 כאשר בנין בן שש קומות נחשב לבניין גבוה. אך כיום נבנים בישראל בניינים בני מעל 60 קומות (240 מטר) ואין זה אפשרי לכבאי העמוס לעייפה בציוד, לטפס לקומות העליונות, להרים על כתפו את הא/נשים המחכים שם ולהורידם מטה. בנוסף לכך, בהרבה בניינים מערכות דחיסת האוויר בלחץ אינן תקינות ועשן יחדור לאזור המחסה.

התוצאה הסופית - בחסות התקנה המיושנת אנו דנים את הממתינים באזור המחסה בקומות הגבוהות למוות.

רשויות המדינה אינן מוכנות להשקיע משאבים בפתרון הבעיה בשל הקושי באכיפת התקנות הקיימות והחשש מהעלאת מחירי הדירות. איך בכל זאת יכולים א/נשים עם מוגבלות פיזית העובדים או מתגוררים בבניין רב קומות להכין עצמם לפינוי בשריפה?

עליהם לדאוג לעצמם בשני מישורים עיקריים:

הראשון, על כל אחד ואחת להכין תכנית פינוי אישית המבוססת על עזרתם של תומכים שצריכים להיות זמינים ומאומנים לתפקידם.
השני, למצוא אביזרים טכניים המסיעים לרדת במדרגות והמותאמים באופן אישי. למשל: כסא הגולש על מדרגות, סדין/מזרון מילוט מיוחד שניתן להגלישו על המדרגות או מתקן המוריד את האדם בעזרת כבל פלדה דרך החלון.  

מכאן שההמלצות עבור אנשים עם מוגבלות לפינוי מבניין גבוה הן:

א.     להיות מודעים לקושי בהימלטות מבניין בוער בשל מצבם.

ב.     לדאוג לתכנית פינוי אישית הכוללת אביזר מתאים לחילוץ ואדם תומך זמין בעת הצורך.

 

 

 

 

 

 

 

ארנון קנדל - מנכ"ל 


ממונה בטיחות מוסמך בתחום הבנייה ויועץ בטיחות אש בכיר


 


 




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשיבות היוגה לאיזון אורח חיים יושבני  -  מאת: מיכל פן מומחה
היתרונות של עיצוב בית בצורת L -  מאת: פיטר קלייזמר מומחה
לגלות, לטפח, להצליח: חשיבות מימוש פוטנציאל הכישרון לילדים עם צרכים מיוחדים -  מאת: עמית קניגשטיין מומחה
המדריך לניהול כלכלת משק בית עם טיפים ועצות לניהול תקציב -  מאת: נדב טל מומחה
חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים.. תחשבו שוב -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב